<h1>רבינו ירוחם מישרים ני"א ח"ב</h1>
<h2>דף כ.</h2>
עתים חלים כלומר בריא עתים שוטה ומכר נכסיו ובאו עדים והעידו כשהוא חלים מכר וב' אחרים העידו כשהוא שוטה זבין אוקי תרי להדי תרי ואוקי ממונא בחזקת המוכר ודוקא במקרקעי אבל טלטלי הוו בחזקת המוחזק בהן שהוא תחת ידו הן לוקח הן מוכר ולא אמרי' אלא דאית ליה חזק' דאהבתיה או שנתנם לו מתנה לית ליה חזק' דאהבתיה אמרי' כשהוא שוטה זבן אבל אם קנאן הוא ואפילו על ידי אחר אמרי' כשהוא שוטה זבן וכשהוא שוטה זבין ומעמידין אותו בחזקת הלוקח כתובות.
<h2>דף קט.</h2>
העורר על השדה והוא חתום בשטר מכירה מאחר שעשה מעש' או עשאו סימן לאחר איבד זכותו ואם אמ' תלם א' עשיתי לו סימן ולא יותר נאמן ולא אבד אלא התלם ויערער על השאר ואם עשאו סימן לעצמו ולא איבד זכותו דאי לאו דעבד הכי לא הוה זבין לה. וכתב רבי יונה ואותו תלם צריך שיהיה בת ט' קבין ועוד בכתובות ונותן לה התלם עם אילנות אם היו שם כלומר המערער למחזיק ויכול לטעון מערער חזרתי ולקחתיה ממנו. וכתבו התוספות ואם אין כתב ידו יוצא ממקום אחר יכול לטעון מגו דיכול לומר אין זה כתב ידי דאי כתב ידו יוצא ממקום אחר אינו נאמן מערער לומר חזרתי ולקחתיה ממנו מאחר שהודה שהיא של מחזיק ודוקא עד אם חתום בשטר לעד אבל אם חתום שם לדיין כגון בקיום לא איבד זכותו כי הדיינין חותמין אפילו לא קראו השטר בשום מעשה בית דין או בקיום שנעשה על השטר והעדים אינן חותמין עד שיקראוהו בתרא כתובות. מאי בעית וכו' א"ל מפלוני קניתיה ויש לי עדים שדר בה הוא חד יומא שקנאה ממך ואכלתיה שני חזקה ואמר לו הוא גזלה ממני ואמר לו והלא באתה לי הלילה עם עדי' רוצה לקנותה ממני ואם אמת היה שקניתיה מפלוני כמו שאתה טוען למה היית רוצה לקנותה ממני יכול מחזיק לומר עביד איניש דזבין דבר שיש לו דין כדי להסיר מריבה ושלא לבא לדין בעבור שידעתי שאתה תבוא לערער הייתי רוצה לקנותה כמו כן ממך ואפילו יש לו עדים למערער שהיה שלו בתרא. מאי בעית וכו' אמר ליה מפלוני קניתיה ואכלתיה שני חזקה ואמר ליה מערער הרי שטר מכירה בידי שקניתיה מאותו פלוני זה ד' שנים ואמר ליה מחזיק שני חזקה טובא קאמינא ויש לו עדים שאכלה ז' שנים הרי זו חזקה ואם יש לו עדים מו' אינה חזקה כי קורא אדם שני חזקה לכמה שני' וקודם שקנאה מערער החזיק בה ג' שנים ואין המכירה שטוען המערער כלום ולפי' אם הביא מחזיק עדים שהחזיק בה ז' שנים ג' קודם המכירה עד היום יקום בחזק' מחזיק ואינו נקרא טוען וחוזר וטוען אבל אם אכלה שני שהם שתי שני' קודם המכירה בשטר של המערער אין חזקתו כלום שאין לך מחאה גדולה מזו שמיחה המוכר כשמכרה למערער קודם שנשלמו שני חזקה למחזיק והיה לו למחזיק ליזהר בשטרו. פירו' ואם טוען בפי' שאכלה שלשה שנים אפילו הביא עדים אחר כך שאכלה ז' שנים מפקינן מיניה דהודאתו יותר מהעדים ואף על פי שחזר לטעון כמו העדים אין טוען וחוזר וטוען בתרא.
<h2>דף קט:</h2>
מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו יקח לו דרך במאה מנה או יפרח באויר וכגון שהקיפוה ד' בני אדם מד' רוחותיה כי כל חד מדחי ליה גביה חבריה בין דאתו מכח ד' בין דאתו מכח חד כלומר בין שקנו מד' מוכרין בין מחד מוכר ואפילו חד דאתי מכח ד' מצי אמר ליה תלך ותקנה ואי לא מהדרא שטרא דכל חד למריה ולא תוכל להשיג דין עמהם אבל אם (לא) היה איש א' בעל הד' שדות שירש' מאביו או שקנאם מחד אומר לו מ"מ דרכי עליך וילך לו בקצרה באי זה צד שירצה בעל השדות וכן כתב הרמב"ם ז"ל בטוען ונטען פט"ו. ועוד כתב שם ואם החזיק בדרך ואמר זו דרכי אין מסלקין אותו ממנה אלא בראיה ברורה כתובות.
